דירת גלריה ברח' שינקין, תל אביב
דירה זו הייתה במקור ללא קומת גלריה — פשוט חלל גבוה שמבקש שינצלו אותו. הלקוח, שהוא יזם, רכש דירה זו ואת הדירה למטה ("דירת הגן בשינקין") להשקעה, ובקשתו הייתה: "תייצר חוויה שתשביח את ערך הדירה". כלומר, בפועל לא היה באמת לקוח שהתאמתי את הדירה אליו, ובמידה מסוימת ייצרתי חוויה שאני מאמין בה — של פתיחות ותקשורת מרבית, תוך כדי היכולת לשמור על פרטיות. הלקוח הדמיוני היה רווק או זוג שרוצים איכות מגורים בוטיקית.
קומת הגלריה נבנתה עם צלעות ברזל דקות ככל האפשר, כדי שהאיזון בין גובה המטבח לגובה יחידת ההורים העליונה יהיה נעים ככל האפשר. נבנו מדרגות עץ בכניסה לבית בידיעה שעליהן — ויותר נכון מתחתן — יש להכיל גם אחסון, ולשמש כארון כניסה, שמבחינתי הוא דבר הנדרש בתכנון מיטבי בכל דירה.
המטבח סמוך לכניסה ומכיל מטבח מקבילי כנהוג במחוזותינו: ארונות גבוהים ומולם אי. במקרה זה האי צמוד לקיר החיצוני, ושם גם נמצאים הכיור והכיריים — ומייצרים תחושת קשר בין האדם המתקין אוכל על האי לאדם שיושב, לדוגמה, על הספה וצופה בטלוויזיה.
תוכננה ועוצבה יחידת תצוגה פתוחה המכילה גם את הטלוויזיה, הנראית כמו אחד המוצגים. יחידת תצוגה זו גם מלווה אותנו בתנועה אל פינת האוכל העגולה הממוקמת בקצה החלל, קרוב לוויטרינה הגדולה, כשברקע שלה וילונות גבוהים ואלגנטיים.
בכניסה גם יצרנו פינת עבודה קטנה לטובת מחשב נייד — כי כולנו צריכים כזו — והיא תוחמה באמצעות משרבייה קווית, כדי לא להקטין את תחושת החלל ולייצר "זרימה". בקומת הכניסה נמצא גם חדר אחד המשרת גם כממ"ד.
במפלס העליון ממוקם מתחם ההורים, המכיל חדר שינה עם ארון ומעבר פתוח לאגף צידי לחדר רחצה. מתחם זה חשוף לקומת הכניסה ולאזור האירוח באמצעות מחיצות זכוכית שקופה הניתנות לסגירה, המייצרות הפרדה אקוסטית. וילון גלילה היורד מחריץ בתקרה עד הרצפה מייצר את ההפרדה הוויזואלית לפרטיות שלמה. מאחר שהנחת העבודה הייתה שהדירה מיועדת לרווק/ה או לזוג, ההנחה הייתה שרוב הזמן הפתיחות תישאר.
האסלה בחדר הרחצה ממוקמת בעומק החדר, במקום הנסתר למבט מאזור השינה ומקומת הכניסה. חוויית הרחצה כוללת כיור רצפתי, אמבטיה "פרי סטנדינג", והריצוף הוא פסיפס בדוגמת פישבון. ליד הכיור יחידת אחסון פרקטית שבצידה השני מראה.
התמונות בבית צוירו על ידי נעמי פוקס ועל ידי חיה שפס, ונבחרו בין השאר כדי לקדם אמנות ישראלית.
